שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[אדמילים]

מחכה
שבעה רקיעים יש
חיפשתי
את השמים של
כל המחכים
שיתחיל הלילה
שיסתיים
שייגמר לו גוף
שיתקיים
שבעה רקיעים יש
חיפשתי
לא מצאתי
בינתיים;
מחכה

[אייל גלבוע 4]

בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולם

אך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיל

יש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוק

עד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה

[רות רפפורט]

פוסט זה נמחק!

[1122]

יושב
בריכוז כותב
שופך את הלב

רע
ה' ברא
ומידי פעם משהו טוב ארע

אחרים
לי אומרים
שחרר ת'מצוות, שבתות וחגים

ציווים
שקועים בלימודים
התורה והמצוות כל כך מכבידים

עוזב
נשבר הלב
שוכח לרגע שה' אותי אוהב

זז
כולי נחפז
ובעולם החדש אני מגלה או אז

החיים
מאד מורכבים
כי כשלכאורה טוב גדולים האתגרים

בגבורה
אין רע
ואך ורק בעזרת התורה

הימים
חולפים וזורמים
ורק זכרונות טובים נצרמים

[אדמילים]

בזאת, אתה
שָׁמַע הַשֵּׁם
קוֹלִי אֶקְרָא
וַחָנֵנִי
וַעֲנֵנִי

מִמִּי אֶפְחַד
מִמִּי אִירָא
הֲרֵי הוּא
יַאַסְפֵנִי

עֶזְרָתִי הָיִיתָ
עֶזְרָתִי תִּהְיֶה
בְּיוֹם רָעָה
תַּסְתִּירֵנִי

אִם תַּחֲנָה
עָלַי מַחֲנֶה
אֶל תַּסְתֵּר
מִמֶּנִּי

[Anne]

@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:

שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהום

עומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היום

ושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקד

אבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקד

ובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווה

לעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה

[משורר מבולבל]

מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבד

לַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָה

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּה

עוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה

[אליש]

ואני שוב מתהלכת
בין אנשים
מסתובבת, מחייכת
והם לא מרגישים
וזה כל כך מבלבל
והחיים קשים
ואף אחד לא מקבל
שום דבר לא ישים.

כבר שבעתי מעצות
שאין בי כוח לקיים
כבר קצתי בריצות
שאין בי אומץ לסיים
רק תתנו לי יד
כי אין לי אור
בדרך אל היעד
לפעמים קופאים מקור.

והכל עוד שחור
הלילה לא נגמר
קצת נסוגה אחור
מקומי לא נשמר
כי יצאתי החוצה
כי הרחתי קצת סתיו
כי ניסיתי לברוח
מהמציאות שעכשיו.

רק תפסיקו לשפוט
אתם לא במקומי
תקרעו כותרות
תאספו את דמי
העולם שבחוץ
סחף אותי קצת
אין בי כוח לרוץ
לביתי שהוצת.

לא הם עוד לא יודעים
זה יקרה בקרוב
השמים אדומים
ואולי הסוף לאו דווקא טוב.

[אילן פ]

עוד יום ועוד יום
להתקדם מפה
לשום מקום
ללכת סתם
לזרום עם כולם
לתפוס את הרוח
למצוא פינה משלי
שאוכל קצת לנוח
לכל עבר המחשבות עפות
איך הם אף פעם לא מתעיפות
כי אני כבר התעייפתי
אבל הלב לא שואל
רק מטייל ומטייל
מרגיש קצת תקוע בנוף הזה
עם אותם שחקנים באותו מחזה
וזה הורג אותי
להיות עוד סתם
לעוף בלי כיוון
להיות כמו כולם
כי להיות עוד סתם
מחשבה שאותי לא עוזבת
שגם בדיעבד אותי מעכבת
ופתאום האור פורץ
והכלי שנשבר
ונמצא האוצר
שבורא עולם אצלי הפקיד
שבעצם חיפשתי אותו
תמיד

[טותיייי]

תקופה ארוכה מחפשת בנרות
איפה הטוב שהיה גם בלילות
לא רואה כלום מכמות הדמעות
מה שרק מבקשת תן לי כוחות

תן לי כוחות לעבור את הכל
הרי אתה המלך הכל יכול
אומרת לך תודה גם בתוך הלב
הרי אתה מביא לי גם את הכאב

מביא את הכאב שהוא טוב
כדי שאוכל להיות יותר קרוב
אתקרב אליך לאט בדרך שלך
כי אתה אבא שלי והעולם שלך

העולם שלך שהוא רק בשבילי
הרי אתה שלי והכל תמיד לטובתי
סליחה אם פעמים אותך שחכתי
ולתוך הרע שהיה בטעות טבעתי

טבעתי מרוב הדמעות שזלגו
כי בכיתי הרבה כי ממני ברחו
רק רציתי שישמעו את הלב
ושלא שמו לב זה היה כואב...

טוהר

[אדמילים]

רק תפילה
אלוקיי
פתח את שפתיי
את לבי
רגשותיי
שמע נא קלי
את קולי
ופחדי
למדני קרבה
פשטות
אהבה
מילים
ותפילות
הרם עד
עליך
פתח שפתיי
אגיד
תהילתך

[שלום לכם]

עומדת צוחקת,
כאילו הכל טוב בחיים,
רצה מחייכת,
בורחת מעצמי,

הי, אנשים תסתכלו על הפנים,
תראו את האמת,
תרגישו את הכאב,
לא חוכמה להיות כשטוב,
ולברוח כשקשה,

לא הרבה אני מבקשת,
רק שתתנו יד,
וכתף תומכת,
על תשירו אותי לבד,
בדיוק עכשיו,

עומדת צוחקת,
ובאמת אני בוכה,
לא הרבה מבקשת,
רק שתיהו איתי כאן עכשיו.

[הדרי]

ישב לו המשורר והאזין לצלילים
הן חיבר הוא מנגינה יפה מפנינים
רצה הוא לוודא, להיות בטוח
שהמנגנים עושים עבודתם בכל הכח

לפתע קם הוא כועס ממקומו,
הם זייפו!- כך הסביר למשרתו
המנגינה לא נכונה קטועה ומזויפת
הכיצד יתכן?- עצבנות אופפת

הביט המשרת בתדהמה ומלמל
המנגינה כה יפה, מי פלל
הכיצד רואה זאת פניך זיוף?
הן מבחינתי לא חסר אף תיפוף

הסביר המשורר בבטחון גמור
כאן חסר כינור וזה ממש חמור
אמנם יש כאן שלושה כינורים
אך כשאחד חסר נהרסים הצלילים!!!

Spoiler

כך גם בפורום שהיה הוא שלם כמנגינה מיוחדת,
ובלי ה"נטפרים" צורם משהו במנגינה...
תפילתי שכבר יחזרו בימהרה!
והמנגינה הצורמת תהפוך ליהיות נעימה ומושלמת!!

[שבור אור]

שיר קלאסי

כל השירים של היום
מרגיש לי אותו טעם אותו סגנון
חשוך ועצוב ואין שלום
אז בוא נדבר קצת על היגון

יושב לי במכונית
זורק תיאור מצב סתמי
חושב על החיים
ובסוף שורה של משהו מקורי

אני רוצה את מה שאני לא רוצה
אני לבן אבל בכל זאת שחור
מילים כמוסות שפה גבוהה
תלך ממני ואז תחזור

כולי געגועים לאיזו מילה
לאיזה נוף
לאיזו תמונה
למנגינה, ואפילו לבלוף

אני בדרמה הכי גדולה
בדיכאון הכי עמוק
בוא נשיר עליו בקיסריה
בוא נלך לשיר ולחגוג

[אייל גלבוע 4]

פוחדת, מאויימת, בקושי נושמת
סופות שלג משתוללות בחוץ
את העפעף היא בקושי עוצמת
הזמן עכשיו יותר מידי לחוץ

שקט מפחיד חותך תאוויר
עיני כולם מושפלות
עורה הדקיק הולך ומחוויר
חרדותיה הולכות וגדלות

אם חלילה האירוע ימשוך תשומת לב
הוא ייגמר נורא וזה חורץ גורלות
אבל אולי יקרה נס ופעולתה תשתלב
עם הרעש שחודר מהסדק- הצעקות והיללות?

לבסוף, זה קרה
כמה נורא
ה'אפצ'י' גילה עצמאות
עיני כולן מתרוממות מהמבחן
מקהלה צוהלת: "לבריאות!"
קרדיט ח.ב

[אדמילים]

הנני
חשבתי שנגמרה לי
הנשמה
ולא תהיה לי עוד
בכלל
אבל פתאום היא
צעקה בקול
שרק אני שמעתי
ואמרה רק:
'אני כאן'
ופחדתי
שזה דיבור אחרון

[בלאכטפוס123]

פוסט זה נמחק!

[שלום לכם]

אלוקי,
אתה לידי כאן,
לא משנה באיזה רגע,
כעס, כאב וגם ברוגע,

גם כשנהיה חשוך,
וגם כשלי קר,
אף פעם לא תזיז פרצוף,
רק נותן לי את היד,

גם כשלי שמח וטוב,
אתה תמיד לידי קרוב,

אפילו אם נדמה לי,
שאתה נעלמת וזהו,
יודעת שזה רק נדמה,
כי אתה ה', אבא אוהב!!

[כוכב לכת]

איך היא מרגישה אני תוהה
אז זהו היא מרגישה מאד מוזר
עולות לה זכרונות מהעבר
עוד מהתחלת הסמינר
הם לוקחות אותה למקומות לא טובים
היא כואבת את הבת הקטנה שבה
שמרגישה כל כך קטנה בעולם ובודדה
שמנסה להראות את עצמה גיבורה
ששותקת ולא אומרת כלום
רק העינים מביעות את הכל
עינים חלולות והפה קפוץ
רק הלב בוכה כואב שותת דם
אף אחד לא מבין את הבדידות
אף אחד לא מושיט ידו לעזרה
ובבדידות היא מתחילה לקרוס אט אט
להשיל ממנה עוד קומה מכבידה
חושבת שזה יבוא לה לעזרה
אך כשהקושי מכביד עוד יותר
היא כמעט מחליטה לוותר
אלא שאז מתוך המערבולת
והחוסר אונים
היא מבינה שהכל בא מבפנים
היא מחליטה לחזק את עצמה
בלי לחכות לעידוד מאחרים
וכך היא ישבה וחפשה משמעות לחיים
ומצאה את אלוקים

כי השם עוזר תמיד
והשם אף פעם לא מוותר
בכל נשמה הוא בוטח
שתעשה את תפקידה באופן בטוח
הוא מבין שלפעמים נכשלים
שהכל פה מלא מכשולים
הוא אוהב אותנו אהבה בלתי מוסברת
שבין שתינו מחברת
יש לו סבלנות וסובלנות
לכל נפילה הוא נותן עוד הזדמנות

וכך היא עלתה וגבהה
מתוך הנסיון היא צמחה
לא נתנה לעצמה לוותר
דרשה מעצמה יותר
אתם חושבים שהיא לא נפלה???
היא נפלה!!
אך מכל נפילה היא לא התרגשה
נערה את האבק מהברכים
והמשיכה לעלות כפלים

כי צדיק זה ההוא שקם
אחרי נפילה הוא לא נרדם
מחפש מה אפשר לתקן ולשפר
מטפס ומתאמץ ולעולם לא מוותר

יום טוב לכולם!!!

[אפרת גלבוע]

ב"ה

ניואנסים
מילה אחת
הבדל גדול
מכאיב,
מפלה,
מיותר.

למה?
למה אי אפשר
להתחבר לנשמה
לעזוב החיצוניות
להתמקד במהות
באישיות

יהיו שיטענו כנגד
בחברה הכל חשוב
אפילו צבע הבגד
אך אני אחזור ואומר
לא זה העיקר!

יש מקום
אולי מזערי
לקודים חברתיים
אך נפש האדם
היא הדבר העיקרי
והחשוב ביותר בחיים

ובל לא נשכח
זכות השפיטה
ביד בורא עולם
ועלינו הוא ציווה
לאהוב את כולם.

Spoiler

זהו נושא שמאוד חשוב לי... קשה לי שיש שפיטה כלפי אנשים מסוימים בגלל ניאנסים וקודים חברתיים... נושא זה קיים בכל חברה ומגזר... אני מקווה שהמסר הועבר..