שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[בינינו לא משנה]

פוסט זה נמחק!

[כ.פ.]

פוסט זה נמחק!

[יאיא]

שבילים של מחשבות

A כמו ירח חסר אתה מסתתר וללא הסבר
ואין דרכים יש רק שבילים של מחשבות
יורה חצים ולא מבחין המטרה ללא היכר
ושוב מחמיץ ומאזין לשירים בקדחתנות

עוד סוחב על הגב את אותו הילקוט מכיתה ו'
עם החלום שמהדהד מגיל העשרה
אם אתה כאן אז אתה כאן וזה הכי חשוב עכשיו
תמיד בדרך להיות בדרך

B והקדוש ברוך יוביל אותך למקום הכי שלם לך
רק תנסה רק תבקש רק תזוז
ותוכניות שבוערות שנים בך כבר לא בטוח אם הם באמת שלך
תשליך לרוח ותעשה את מה שחשוב

A כשההמון בך צופה ומצפה לניצחון
כמו תחרות שמתארכת כבר שנים
מתנחם שהעולם כולו אחוז בשיגעון
ומתפלל שלא להיאבד בין הדפים

B והקדוש...

[יואלי ד]

פוסט זה נמחק!

[בינינו לא משנה]

פוסט זה נמחק!

[יואלי ד]

פוסט זה נמחק!

[המחבל המחופש]

עשיתי את מלאכתי נאמנה
הרגשתי שהיא מרוצה
היא הייתה ניראת לי רגוע
שאף אחד לא דוחה אותה
שכולם רוצים להתקרב עליה
הייתה בסביבה שמתנהגים כמוה
לא שהיא מתקרבת
נשארת רק היא והמתנדבת.

היא הייתה גדולה
ומאוד קשה
אבל זה היה שווה
לראות אותה שמחה
זה כמו "מים קרים לנפש עייפה"
משמונה עד חמש
לראות רק אותה
ולא לזוז ממנה.

וזהו זה ניגמר
אחרי שבוע
שהייתי מותשת
חזרתי מסופקת.

פתאום מתקשרים
שבי על הכיסא מצווים
מה קרה?
נשאלת השאלה
הילדה שלך לצערינו נפטרה.

הלכתי לנחם
עם המשפחה להתאבל
לא חשבתי
שאני הקטנה
יהיה עם נשמה
כזאת גבוהה
שבוע לפני שהיא מחזירה
את נשמתה לבורא.

ישר שנודעתי
בדקתי מה אמרתי לה
מה דיברתי עליה
ואיך איתה התנהגתי
ואז חשבתי לעצמי
אנחנו לא יודעים
מה יקרא בעוד כמה ימים
עם פגענו בחבר
או לא החזרנו את החובות
אין דרך לתקן.

הם עולים לעולם האמת
ואנחנו נשארים פה
לאכול את הכאב
ולחפש איך לתקן
אז שימו לב מה יוצא
מהפה שלכם
כי כל מילה או חוב
בסוף צריך לשלם.

Spoiler

סיפור קשה
האמת לא יודעת עם זה שיר או משהו כזה
פשוט סיפור אמיתי
חשבתי על זה שאין לנו באמת איך לתקן
ןעם הייתי פוגעת בה
מה היה קורה
שבעזרת השם לא תצרכו לדעת מה זה לאבד מישהו קרוב
ומכווה שזה בסדר צוות פיקוח

[אביגיל אליאסוב]

פוסט זה נמחק!

[אביגיל אליאסוב]

פוסט זה נמחק!

[הראל 1]

הי
מה קורה
אני מרגיש
פחד
לחץ
חסר אונים
מה יהיה
מה יקרה
האם אנצל
לבי הומה
מחכה רק שיעבור
אבל אני יודע
זה מתנה
הזמן של התשובה
של סליחה כפרה
ניתן מאהבה

[טותיייי]

הרגש מבלבל
הפחד מופיע
העולם מתסכל
הגעגוע מגיע

הלחץ גובר
הלב פועם
המוח דוהר
הבכי חוסם

האנשים נעלמים
כשצריכים לדבר
החברים בורחים
כשרוצים לספר

המשפחה מתפרקת
הסביבה לא תומכת
הכתיבה מנחמת
והמנגינה כואבת...

טוהר

[ויווש]

חשבתי שזה נגמר
חשבתי שזה עבר
אבל זה שוב חזר
רודף כמו חתול אחרי עכבר

חשבתי שהטיפולים הסתיימו
חשבתי שבהם לא אזכר שוב
אך אלוקים מתכנן התוכניות
הכין לי את הבאות

השנה
בראש השנה
כשהגיע לתפילות
בשעות הגורליות
אכוון יותר
שזה ייגמר
אצעק מקירות ליבי
'אבאאאא שמע את קולי'

'מי יחיה ומי ימות'
קיבל אצלי הרבה יותר משמעות
לא סתם אמרה
לא סתם אגדה ישנה
אלא שביום זה (באמת!) נגזר מה יהיה השנה

Spoiler

תתפללו על הקרובים שלכם ועל עצמיכם שתמיד תיהיו בריאים ומאושרים ולעולם לא תלמדו מושגי רפואה חדשים

[אבא תודהa]

הכתיבה

הרגע הזה שכואב לי
הזמן הזה שצף בי
כאב
געגעוע
אי הבנה
אי הגשמה
היא באה ומרפאה בי
היא נותנת לי מקום
במה
לתחושות
לרגשות
לאהבות

מזל שיש לי אותך
כמה שיש לי אותך
בכל זמן
בכל עט

רציתי לומר לך תודה.
תודה שאת נותנת לי מקום
בעולמך הגדול עם מלא תום
רגש, שמחה, אהבה וחום.

[אליה ב]

לפעמים בתוך שגרה,
קצת שוכח להביט,
להציב מולי מראה,
להסתכל על התכלית,
ואם בסוף שנה קצת מאבד את המסלול,
יש חודש בו אוכל לשוב,
אלול.

וגם כשזה נדמה,
שכמעט הכל אבוד,
והטהור והטמא,
מסתחררים פה בריקוד,
והטובות והרעות במעשים הכל בלול,
יש חודש בו נוכל לשוב,
אלול.

ולאט לאט אני,
קרב אל המשפט,
ולאט משפיל פנים,
ומרים את המבט,
ועל כס הדיינות יושב אבי, הכל מחול,
בזה החודש הוא יוצא אלי,
אלול.

[אדמילים]

אחרית
כמה משמח הוא
הסוף
בקיומו
מוחה את הספק
משיל אי וודאות
מעליו
לפחד
יש עכשיו גבולות
. . . . . . . . . . . . .
כמה משמח הוא
הסוף?

[בינינו לא משנה]

2 עולמות
לא יודעת מה יקרה
מקווה שיהיה טוב
רק רע הקשר הזה בונה
אבל לא רוצה לחשוב לעזוב

נסחפת אחרי זה בלי מרגוע
נדבקת לזה לא ברור למה
רק לא לחשוב לאן מוביל האופנוע
ורק לא להכנס לתוככי הנשמה

כי אם אכנס היצר יזכיר
שהקשר הוא רק פוגע
ובעזרת דוגמאות הוא גם יבהיר
שלא למקום טוב הוא נוסע

אז רק מתפללת
ה' הטוב רק אתה יודע
מה אני עוברת
ואת צעקותי רק אתה שומע
כשבין 2 עולמות אני דוהרת

אז ה' תן לי עצה מלפניך
כי עוד מעט ימים נוראים
וכבר לא יכולה בלעדיך

[שלום לכם]

הבטחת,
וזה לא התקיים,
אמרת שזה יגמר,
וזה רק יתגבר,

אמרת שאבריא,
ונעשתי חולה,
אמרת שאתחזק
ואני יותר חלשה,

קיוויתי שזה יעבור,
וחטפתי בפרצוף,

ועכשיו?
עזבת אותי,
בלי שום עדכון,
שיקרת והתחמקת,
וזהו נעלמת,

שברת לי את הלב,
כמו שאף אחד לא הצליח,
בזמן רגיש,
השארת אותי לבד ברוח,

אז עכשיו אני כבר יודעת,
שאין כבר תקווה,
והנר שהיה דלוק- כבה,

שום דבר כבר לא השתנה
רק ילך ויחמיר עד שיגמר...

תודה לך על הזמנים שאיתי היית,
ובי לך כי בסוף- היית נוראית.

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[רות רפפורט]

מנפילה לעליה

יש בחור בישיבה
שמרגיש בנפילה
זה פוגע לו ברוחניות
הוא נבלע לעולם של גשמיות

כול החיים ראה תורה
ולהשם תמיד אמר תודה
אך פתאום מתוך חולשה
נפל לתהום שבלי קדושה

הוא רצה תורה זוהרת
אך העניים ראו אחרת
את הלימוד ראו שחור
ואת החיים שבחוץ ראו כאור

אחרי המון ביטול תורה ודברים בטלים
היתה הנפש צמאה לדברים הרגילים
פתאום ראה דברי קדושה
ואותם כול כך רצה

לתורה וללימוד התגעגעה נורא
ולישיבה חזר ביגיעה ולא במורא

[MUSIC 2]

** מוקדש לכל עמ''י האהובים שקורעים תצמם לשוב הביתה ומקרבים את הגאולה, בזכותכם! **
ברגע של דממה,
דקה.
מן שמיים ואדמה,
מכה.
קולה של גאולה,
שלמה.
כולה ממהרת בהולה,
לשמה.
ומתוך הערפל יופיע,
מלאך.
בדמות אדם מושיע,
מזוכך.
מתוך ליבו של בן,
אהוב.
קול שופר מלובן,
צרוב.
ואני וכל עמי,
נדע.
וכולם יריעו עימי,
ודע.
שאת הגאולה הבאת,
אתה.
כי את עצמך הקרבת,
לעולה.
כשאלול דפק לך,
בדלת.
הדלקת את לבך,
בשלהבת.
וכל עם ישראל,
מודה.
בזכותך בא גואל,
פודה.
כשהכרית היתה ספוגה,
חייכת.
ובלב מלא תוגה,
סלחת.
אז תודה לך,
אח.
כי בעיני אתה,
מלאך.
וכשקשה, אהבתי איתך,
קח.