שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
בס"ד ל' ניסן תשפ"ב
"זמן קיץ"זמן קיץ התחלה חדשה
הזדמנות נוספת להגיע לפסגה
לשקיעות בתורה להתחמם לאורה
לעלות מעלה להידבק בשכינה.חם בחוץ הזעה נוטפת
פנים בבית מדרש דלוק המזגן
אבל האוירה שם רותחת
שאלה ותשובה האצבע מתנופפתעזור לי אבא תן לי כוח
לא להתייאש להמשיך לפרוח
לא להסתכל על הסביבה
להיות ממוקד במטרה -
קצת עלינו...
כָּל אֶחָד וְהַדֵּעָה שֶׁלּוֹ
כָּל אֶחָד וּבְעָיָתוֹ בְּסַלּוֹ
חֵלֶק מוּדָעִים וְחֵלֶק כְּבָר לֹא
מִקְצָת הַבְּעָיוֹת מוּלָדוֹת וְחֶלְקָן אָדָם וּפֹעֲלוֹיֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁפוּטִים
בְּהַגְדָּרוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת הֵם לְפוּתִים
אַפָּתִים וְסוֹצְיוֹפָּתִים וְגַם אַנְטִיפָּתִים
אֵינְסוֹף נַרְקִיסִיסְטִים וּפְסִיכוֹפָּתִים וּמְעַט אַמְפָּתִּיםיוֹתֵר מִדַּי רְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים
כָּל כָּךְ שׁוֹנִים אַךְ גַּם שָׁוִים
אַקְטִיבִים וּפָּסִיבִים כֻּלָּם אוֹבְּסֵסִיבִים
אַגְרֵסִיבִים וּמָסִיבִים רוֹמְסִים אֶת הַנָּאִיבִיםקָשֶׁה לָתֵת בְּכֻלָּם סִימָנִים
בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים בְּתוֹכָם טְמוּנִים
מֵגָלוֹמָנִים וְנַרְקוֹמָנִים אַנְטִי הוּמָנִים
אַנְשֵׁי בַּעַר פִירוֹמֵנִים חֲצִי סְכִיזוֹפְרֵנִיםהַגְּרוּעִים מִכֻּלָּם אִידֵאוֹלוֹגִים מוּסָתִים
עוֹבְדוֹת וַאֲמִתּוֹת מֵעֵינֵיהֶם מְסִיטִים
סוֹצְיָאלִיסְטִים קַפִּיטָלִיסְטִים קוֹמוּנִיסְטִים וּפָשִׁיסְטִים
פּוֹפּוּלִיסְטִים וּמַרְקְסִיסְיטִים הַצַּד הַשָּׁוֶה לְכֻלָּם- אֵגוֹאִיסְטִיםכִּי לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֵיזֶה סְעִיף
קָטָן אוֹ גָּדוֹל שֶׁאוֹתוֹ כֹּה מַטְרִיף
סִימָן חָרוּךְ עַל מִצְחוֹ- בְּמָה זֶה כָּרוּךְ
אֹרַח חַיִּים הוּא אוֹ כָּל הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ -
כמו הרבה פעמים גם אתמול הלכתי להירגע על גשר המיתרים, הפעם הצטיידתי בבקבוק שתיה אהוב והמון המון זמן בהיה...
אלו התוצאות:)
עמיד:
תהיתי אותי
על גשר עמוס מיתרים
דימיתי עצמי
לאותם אלפי צבעים
משתניםראיתי אותי
בין הצבעוניות המתחלפת
כחול סגול אדום
וצהלת כוכבים בלבן בוהקת
מתלהטתנשמתי אותי
בין כל צלילי האור
עצרתי לשתוק
את מימדי הסחור
לסהורצבעתי אותי
בכל אותם גווני עומק
כל כך אני-
חסרת הגדרה וסומקוכך גיליתי אותי
מלאת מהמורות ותוואי חלק
מוזרה עד כדי שפיות
חסרת אומץ, עם מדליה בשקוכך ניגנתי אותי
פורטת כלום והכל
מקשתת את חיי במנגינות
ומתעדת עוד רגע של אני וסגול---
יעל#
-
גם אם תעיתי
בדרך הנכונה לא הלכתי
שוב אל התהום נפלתי
וכמעט התרסקתיגם אם נתקעתי
מהמרוץ עצרתי
ולרגע שכחתי
את מה שרציתיאני לא מתייאשת
אני נאבקת ונלחמת
אני יודעת שאני אנצח
כי יש בי את הכח!!!גם אם שוב התבלבלתי
גם אם את המטרה קצת הזנחתי
גם אם את הכלים שוב שברתי
ואל החושך הגעתיגם אם עשיתי כל טעות שקיימת
גם אם העדפתי על פני החיים את המוות
גם אם שקעתי במים עד הצוואר
ואני עכשיו מרגישה רע ומראני לא מתייאשת
אני נאבקת ונלחמת
אני יודעת שאני אנצח
כי יש בי את הכח!!!ולא רק לי, לכולם יש הכח
לא להתייאש, לא לנוח
להתרומם מעל כל ההריסות
גם אם קרו כבר 7 נפילות||מוקדש באהבה לכל אלו שלא מתייאשים!||
-
לפעמים מרגיש לנו שאנחנו קרובים ממש למה שרצינו , וברגע האחרון -- הכל מתפקשש ..
אנחנו צריכים לזכור תמיד לא להתייאש, לא משנה באיזה מצב נמצאים!!!
לדעת ולהאמין בלב שלם שאבא איתנו , שומר ומוביל אותנו לדרך הכי ישרה והכי טובה שיכולה להיות בשביל כל אחד , ובסוף נגיע לטוב בעז"ה
כל מה שידעת- לא הספיק
כל מה שניסית- החליק
אתה תמיד מנסה ,
הולך וממשיך ,
מתי זה כבר יקרה?
אתה רוצה רק להאמין ..
אני זוכר עוד תתחושה
שהלב רוצה מעט נחמה.אחי , אל תיפול
כי יש אלוקים גדול ,
שאותך תמיד ישמור
אתה לא לבד -
יש למעלה אבא, הוא איתך,
אתה לא לבד -
גם אני הייתי שם נשמה טהורה.
תזכור שיש אותו, הולך איתך ,
ולוחש - שבסוף יהיה טוב
הוא יוביל אותך ..נכון, הדרך ארוכה.
תאמין, תמשיך להילחם,
אתה עוד תגיע לפסגה ,
שפוך לך מעט מהאמונה
שאספת בדרכך, היא תדביק
אותך למטרה, גם שזה לא נראה,
בסוף אתה תגיע לדרך הישרה.אחי, אל תיפול..
-
ברגל ימין התחיל זמני
מקרב ליבי מודה אני
על הבינה להבחין שנתת בי
שמיושבי בית המדרש ששמת חלקיריבונו של עולם
אחת היא שאילתי
שבבית השם יהיה שבתי
לא לפחד לא להתייאש
שבליבי תבער תמיד האש -
||יש שירים שלא צריכים הקדמה ויש שירים שהקדמה לא תעזור מה שבטוח זה שההזדהות תגיע ממי שמרגיש את המילים וההקדמה לא משנה...||
זעזוע חודר עמוק
מצולק הייטב כחץ
נפש ניתלת בשוק
בין שמים לארץהארץ בת הינם
והשמיים שמיי גן
קשר דם אל שניהם
כאשר וריד הוא המאגןהטלאות, טלאות פנימיות
תנודות מוניטור בחשש
והגלולות, הגלולות משתקות
אך הכאב בלב עוד מורגשרואה אנשים מרוחקים
שקרובים רק פיזית
צווחה קורעת שחקים
והד של שקט חוזר ומצמיתשסע מצד אל צד
יוצר ללב חדר שלישי
החדר שבו הרגש נלכד
ומשחרר צער אמיתימאיים בהפסקת אש
האש שבוערת בליבי
טעם אבק שריפה יבש
נבלע עם הכח אחרון שביוולקאם טו יואור ריל לייף
נכתב על סף עילפון
מוצא את עצמי מדמם
את הנשמה בספא בסלון -
במבט לאחור
על כל מה שהיה
רוצה לחזור
אל אותה התקופה
בה תום של ילדות
משתקף מפנינו
בלי שום טעות
אור נשפך מעינינו
כמה הייתי מוכן לשלם
לחזור אל אותם רגעים
בהם העולם היה לי שלם
לא הכרתי את החיים......
מסתובב מסתקרן
רוצה רק לדעת
מפניי אור קורן
בשמיים לגעת
אם רק אחזור לרגע
אל התקופה המתוקה
בלי כל הידע
אל צחוק שבקע
בשמחה אמיתית
ואושר צרוף
של ילד קטן
שרוצה רק לעוף
עם משובה ילדותית
שגרמה לחיוך
גדול אמיתי
לא קטן ומעוך.....
עם עיניים בורקות
ומרץ נעורים
בשנים כה מתוקות
רוצה לחזור לאותם ימים
הלוואי ונזכה באמת
לחזור לתקופה
בה לא טעמנו טעמו של חטא
תקופה כה יפה,||מוקדש לכל מי שמתגעגע לתקופות האלה
(כמוני) || -
לילה.
שקט שמתמשך.
דממה מהדהדת.אפילה.
חושך שמערפל.
מסך שחור מעמעם.בדידות.
כשכולם נעלמים.
נמצא רק עם עצמי.זה הזמן,
בו אוכל להביט אלי פנימה.
להכיר עוד לעומק. להיבנות.||שיר שכתבתי בלילה שקט וחשוך - ומלא השראה...||
-
כתבתי את זה סתם ברגע של געגוע, כזה שמציף את כולך ואין מה לעשות רק- להתגעגע...
געגוע.
למה שהיה,
ונגמר.
זיכרון שעדיין,
נשמר.
כבר שבוע.
הלב מתעקש,
להרעיש.
הדף מתקשקש,
מתיש...געגוע.
רק עוד פעם,
לחזור,
קצת לדבר,
לסגור.
לא רגוע,
הראש חושב,
מבלבל.
הזמן לא עוזב,
מתסכל...ומנגינה שמתפזרת,
בשקט... נוגעת.
עוד רגש שוזרת,
אני, מ ת ג ע ג ע ת... -
כעת נשמע צליל דק
של הקשת מקלדת
חדר חשוך
ואור מסך.ועל עיניים עייפות
תמונה עומדת
מילים מרצדות
על המחשךראש חסר חלום
ושאיפה בודדת
של ילד ער
בשעה עייפהובחוץ- הלילה
והרוח מרקדת
ריקודה עדין
יחפהועוד רגע קט
והעין נעצמת
והחלום יביאהו ימהוהנה כמעט
הריאה נושמת
משֹיחה ללב "נומה"האצבעות מקלידות
והרגל נרדמת
הוא ער, ולבו ישןרחוק מדם שה
על מזוזת הבית
רחוק מן ההר העשןובגדיו הדלוחים
על גופו מונחים
וגופו על נפשו
בכבדותוקרעים וטלאים
ושריטות ופצעים
על ליבו וראשו
לעדותעל קול מים זכים
ויערות רחוקים
ודשא רווי אגלי טלולילות וימים
היינו כחולמים
וזכרם לעד לא יבוטל
.אז היה, הזיה
ובלילה חשוך
אור מסך
כבה. -
נפלאות הבורא
בשמיים יש מלא עננים
ובראש מחשבות
רוצה להרפות מכל העניינים
רק להביט ולראות
את נפלאות הבורא
ולהרגיש
איך כל מה שקורה
לכל איש ואיש
זה רק ממנו הוא האבא
ואם שכחנו נזכור להבא
שהשם אחד
תמיד איתנו
לא משאיר אף אחד לבד
הוא אבינו
אז קח אויר ותתעודד
תרפה ותעצור
בוא אחי ותתמודד
כי יש מי שיעזור
תביט אל השמיים ותראה
איך הכל מנפלאות הבורא -
נקלעתי בזמן הצפירה היום ליד הר הרצל, וכשכולם עמדו שם בשקט הבנתי משהו גדול
חשוב לי להדגיש- זה אמנם מדבר על מתים אך לפעמים זה הגעגוע של כל אחד לעצמו ולא רק למי שהיה ולא כאן...אני ואתה:
כל אחד ודמותו
המרצדת מול עיניו
כל אחד ונרו
והאיש שהוא מתגעגע איליוכל אדם ותפילתו
לאיש שהיה ונעלם
כל אדם ותשוקתו
לראותו רק עוד פעםכל אדם וזכרונו
המתעתע מולו תדיר
הנה ההוא שמזכיר לי שוב אותו
כשהיינו אז בעיר,כל אדם ושתיקתו
מול דרך העולם
כל אדם וזכותו
לכאוב עד דמעות בלי טעםכל אדם וקברו
ומצבת האבן שעליו
כל אחד ומתו
שמתאגדים כולם עכשיוובור גדול נפער
ולשם כל הדמויות פניהן
זה המקום שעדיין לא נשבר
זה כוח היכולת להתבונןבמה שהיה ועבר
ובמה שזועקת כל עין
זה אני אתה וכל אחד שנשאר
זה הביחד שיוצר יש מאין---
יעל#
-
שיר על יום הזיכרון!
היום זה יום זכר
ולא אמור להיות
שינוי של עמידה
בין חרדים לחילונים
אפילו בצפירה
נקרא פרקי תהילים
נקווה לימים יותר טובים
את חללי צה'ל אנו לא שוכחים
כי הם אלא שמוסרים את חייהם נלחמים
והכל זה עבורינו
אפ' כשזה נראה נגדינו
-
השם בשמים רק הוא מזוג זיווגים
לא נראה לי שמשנה לו מקום הלימודים
השם בשמים מפרנס כל יצורים
לא מעניין אותו איך אתם נראים
אם נבין את זה ונפנים
שלא המראה ולא המקום קובעים
רק את הלב אוהב אלוקים
אם נסתכל פחות על החוץ יותר על הפנים
אזי יהו לנו חיים טובים ויפים -
זה לא השיר שהייתי בוחרת להשמיע
זו לא המנגינה שרציתי שתתנגן
אם היו נותנים לי לבחור הייתי מורדת
מחליפה את התווים, משנה את הקצב.מישהו אחר את מנגינת חיי הטמיע
מישהו שעלי רק רוצה להגן
וזה לא משתלם לשנות, או לרדת
כי את הטוב המוחלט לי הוא מעצב. -
א אייצ'ית התייחס לנושא זה ב
-
"עצמאות"
רק אני לבד אני יכול
אני רוצה כמו גדול
לא רוצה לא ביקשתי
לא צריך על תעזרו ליצריכים אתם כולכם לדעת
אני מושלם ויהיה לעד
גם אם אני חסר
לא אספר אחביא אסתתררציתי לספר לך חבר
מושלם יש רק בעולם אחר
לבקש עזרה זאת לא בושה
בדיוק להפך זאת גבורה -
מפתח:
אם זה היה בידי
אולי הייתי שמח כל הזמן
אבל זה הולך לצידי
ואני רק שואל עד מתי ולאןמולי יש חרב
ואני מחפש לי מחבוא
אף לעת ערב
מחכה לאנדרנלין שיבואכבר נגמרו הכוחות
אזלו המילים
עושה שוב טעויות
בוכה ת'חיים
מתחיל עם הלילות
שורף ת'ימים
מייצר עוד שאלות
מסתיר ת'פנים
כבר אין מה לעשות
אז איפה אלוקים?????אם הייתי טיפה חכם
זה היה אחרת
אולי בכל זאת הייתי קם
ומחליף אדרתכרגע אני בורח
לא יודע לאן
מחפש את המפתח
וגומר על הזמן...--
מוקדש לכל אלו שלא מפסיקים לשאול שאלות על החיים-
ובכל זאת מחפשים עדיין את המקום שלהם....
תדעו שבסוף יש אור.... גם כשזה לא נראה....@אייצ'ית...
