שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
This post is deleted!
-
עפרון יוצר קשקוש,
והדמעות כותבות.
הלב פתוח על הדף,
מצולק מכדי להציל.עיניים סגורות, עשן.
פתוחות, אש ודם.
ידיים כבולות בשלשלאות כאב,
והסוהר הוא השטן.צרחה מפלחת את הדממה,
והשקט לוחש לי מילים .
האכזבה מטפטפת עליי,
חודרת לאמון שכעת נעלם.סימן חדש נחרט עכשיו,
והמחרטה זה ציפורני שקר.
סדק קטן שהיה בשממה,
והפך את הרגע לשבר.החלפת אותי עכשיו?
אני קלף של ילדים?
התרגלות למילה יקרה?
לא כדאי להשתנות חזרה?מילים גבוהות ומכובסות,
לדעתי מעשים יפים יותר.
לא רוצה תרצון לרצות.
רוצה רק שנחזור למקור.|| מי שהספיק להכיר את הסגנון כתיבה שלי יגיד שזה קצת שונה אבל זה טיפה יותר עמוק מעבר למילים סוגשל להגיד בלי להגיד מה.
אגב זה לא שיר עליי סו...|| -
לא שלי
כמו פשתה
פשוטה
ועינה רכה,אפִִִִִילה
ותפילה
ואדמה
עמוקה,עוד תגיע
ותגיה
חמה מעל
ים,ושירות
ומשארות
ותוף של
מרים. -
מלא לי בפנים בהמון תחושות
מלא בדעות שקטות או סוערות
מלא ברגשות מחשבות וחלומות
מלא בהמווווון רצונותיש לי משלי עולם משורטט
משהו ממש מתוכנת
שם כל פרט מדוקדק, מפורט
כל חלק איתי מאומתולא תמיד יש לי שליטה
למרות שכולם כך חושבים
לפעמים יוצאת ממני החלטה
ולי- רצונות אחריםשלט אדום ותמרור אין כניסה
עוצרים ביד זרים
הי, זה אישי, אנ'לא מכניסה
רק את אלו שכאן גרים -
ילדה קטנה
לבדה במסע
ארוך ארוך
נראה שאין לו סוף
עליות, ירידות,
התפצלויות ו---
תהיות.
אינספור שאלות
שאין עליהם תשובות
ומי יתמוך בה
מי יושיט לה את ידו
נושאת עניה לשמיים
מאין יבוא עזרה?
היא נופלת
ומתרוממת,
ממשיכה ושוב נופלת,
שוב נופלת ומתרסקת,
דיי, אין בה עוד כח!
מתי זה יגמר?? -
#anchor(הרצון)
משהו בלב שלי כל הזמן נוגע
לא יודעת מיהו, אבל הוא יודע.
מנסה בכל הכח לשבור את התקרה
שסוגרת וכולאת, מונעת בחירה.הוא משתוקק, ולא יודע מה,
הוא רוצה, ולא חולם עד כמה.
מנסה להלחם גם על מה שמובן,
לקום ולפרוץ, לא להיות חובבן.יש בי רצון לעלות ולגדול,
יש בי ת'כוח להיות בלי לחדול.
אם רק אתן משמעות לאותו קול
אשבור מוכסמות, ואסכים (אפילו רק) לשקול. -
#anchor(שיר על אלה שקצת איבדו את הדרך...)
יוסי מרגיש קצת רחוק
רוצה להגביה מעוף
משהו מבלבל ולא נותן ת'כח
הכל נראה שחור
הוא רק שוקע עמוק
מרים ידיים וכבר חושב
על...ואז מגיע אדם
כזה פשוט וחכם
ושואל את הנער:
תגיד לי למה?!
למה הלב רדום?
למה לא מרגיש חיבור?
תתקרב תצעד קדימהתפתח ת'לב כקופסא
תזרוק את המועקה
תבנה חיים שלמים של
אושר ותורה
יהיה לך הכל
אתה תצא גדול
רק תנסה וכבר תצליחפזמון:
אל תלך רחוק,
עכשיו זה כבר מתוק
העולם קצת מבלבל ולא נותן לך לראות
האושר כבר כאן
לידך מוכן
לא צריך לחפש ולרוץ כל הזמןוהעיקר אל תשכח
שבתוכך אתה חזק
ולא סתם דווקא אתה לקושי נזרק!||השיר נכתב על נוער מתמודד במנגינת "נסענו לצפון" של אודי דמארי...
נ.ב-אני אישית לא מכירה ת'שיר אז תגידו לי אתם מה אתם אומרים אבל לא בפוסט הזה. אם יש דרך אני וגם חברתי (היא ביקשה ממני תגובות) נשמח.
כל הזכויות שמורות לנ.ט האלופה!!! ||||אגב- הבתים בשיר שהיא כתבה קצת אחרים ואני התאמתי לשיר בלי מנגינה השיר המקורי שהיא חיברה הוא ככה:
הוא מרגיש קצת רחוק
רוצה להגביה מעוף
משהו מבלבל
ולא נותן לזה ת'כח
הכל נראה שחור
הוא רק שוקע עמוק
מרים ידיים
ובר חושב על...
ואז מגיע אדם
כזה פשוט וחכם
ושואל את הנער
תגיד לי למה?
למה הלב רדום
למה לא מרגיש חיבור
תתקרב תצעד קדימה
תפתח ת'לב כקופסה
תזרוק את המועקה
תבנה חיים שלמים
של אושר ותורה
יהיה לך הכל
אתה תצא גדול
רק תנסה וכבר תצליח
אל תלך רחוק
עכשיו זה כבר מתוק
העולם קצת מבלבל
ולא נותן לך לראות
האושר כבר כאן
לידך מוכן
לא צריך לחפש
ולרוץ כל הזמן
ככה זה כנראה אמור להסתדר יותר עם המנגינה ;)|| -
שיר שראיתי ואהבתי
-
This post is deleted!
-
לא שלי
מה נוח לשכב
בביצה לבנה
אשר אין בה רבב.
ולמרות שקטנה,
אין קור או שרב
רק מנוחה ושינה.נוחה הביצה
העולם בה עגול
ובה מי שנמצא
לא צריך לעמול.ופשוט, וברור,
ובל זאת רוצה
לצאת לעולם ולגדול
כי הביצה היא לבנה
ועגולה, שלימה ויפה.
אבל בשביל לגדול
צריך אותה לשבור. -
אבא טוב
מחפש את מקומי
לבדוק מה הכי טוב
בשבילי .
אולי מפה תעזור
למצוא את דרכי אליך,
כי אני יודע ש-יש לי אבא טוב
שרוצה אותי קרוב
רק תראה לי את האור
שיהיה לי איך לחזורעייפתי כבר עם כל
המכשולים .
כשחיפשתי אותך
שהייתי שבור
אתה הרמת אותי שאני
אחזור להיות בקרבתך,
ילד שלך.יש לי אבא טוב
שרוצה אותי קרוב
רק תראה לי את האור
שיהיה לי איך לחזור -
אני לא מרוכז לא רגוע
לא חושב רגע
והנה זה מגיע
יוצאת מהפה מילה כרגע
חסר סבלנות קצר רוח
נראה שאני רוצה לברוח
לא מקשיב לא מתעניין באמת
רק רוצה ידי חובה לצאתלא ברצון לא בכוונה
אני יודע זה פוגע
כשאני פוגע גם לי זה מפריע
מעומק ליבי מבקש מחילה -
למי מאיתנו אין מחשבות?
כל היום הן תוקפות
לפעמים אותן נעים לחשוב
לפעמים זה רק מוסיף מכאובהן הכלי והדרך
בשבילן כורעים ברך
מתחננים שיפסקו
או לחילופין שיציקוומתי?
ולמה זה ככה תמיד?
אחרי הכל זוהי צרת רבים
ממש לא היחידאבל גם כשהמחשבות מפריעות
את האופק בשחור צובעות
צריך לזכור לומר תודה
כי זה אומר שאנחנו (עדיין)
עם חשיבה.... -
שוב ושוב שומעים
על פיגועים
דאעש ארורים
מה מחיינו אתם רוצים?
תנו לנו לחיות!קחו איי. קיו.
לכו תחיו
בארצות שלכם
תפסיקו להתנהג
כמו חיות!תניחו לאזרחים
שרוצים חיים
וחטאם היחיד
שהם יהודים
אחים...די כבר נמאס!
כל יום עוד
מתי כבר תלכו?
ניתן לכם כבוד!
תתפכחו! -
גאולה
איך עוד אפשר?
הלב נשבר
יום מר
והמצב לא נגמר--
משיח אותך דורשים
לך מצפים
מייחלים
מקווים
שתבוא עוד היום
תגאל ותביא שלום
ויעלם הסתר הפנים
מריבון העולמים
ותחזינה עינינו
בשובך לציון ברחמים! -
משו קטן וספונטני שכתבתי עכשיו, ברגעים של תהיה מה ד' רוצה ממני, ובתפילה לגאולה השלמה!!!
כבר אי אפשר יותר
לשמוע על צרות ופיגועים
העם מצולק, פגוע, כואב
יושב בשקט, מלקק פצעים.הלוואי שנקבל סימן
נדע מה מאיתנו נדרש
שד' משמיים יעזור לכולם
לעשות רק מה שנצרך בעולם.ולו רק אותנו תגאל
ולצרותינו תאמר די
כבר הפסקתי לחשוב על
רק אלייך מרימה את ידי. -
די כבר אין לי כוח
אבל גם לא רוצה לברוח
רוצה להתמודד בגבורה
גם אם אפסיד זאת לא בושהאבא תן לי קצת אור בקצה המנהרה
תן לי אות תן לי סימן שארה שאדע
אם צועד אני בדרך הנכונה
או שמא נאבד באפלה.לא רוצה להתהלך סביב עצמי
הלוך ושוב -
על שבח אלמנתו של רזיאל שנרצח בפיגוע טרור כותבת:
יש לי בית לשטוף
ואני חייבת להספיק
לפני שיודיעו שמות
ויפרסמו פרצופים
ואני אחשוב עליהם
ועל אמא שלהם
ועל אבא שלהם
ועל שאר הקרובים
ולא יהיה לי אויר
והבית יהיה רטוב לגמרי
אבל לא מהשטיפה.
מצמרר
