שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
לקח לי המון זמן להתאושש מהטראומה הנוראית
שעברתי ועברו עוד המון אחרים...
כאחד מניצולי אסון מירון (בנס גלוי!!)
ההדחקה היתה מנגנון הגנה
מדהים ונורא, בונה והורס כאחד,
אז השיר מוקדש לכל מי שחושב שהדחקה
היא דבר טוב, או דבר רע...הַדְחָקָה
הַדְחָקָה
הִיא
הַפִּתְרוֹן
הִיא
הַבְּעָיָה
הִיא הַכֹּל
הִיא
זַעֲקַת אֱמֶת
הִיא
אַזְעָקַת שְׁוָא
בְּכֹּחָהּ
לַהֲרֹס חַיִּים
לִמְנוֹעַ הֶרֶס
לְהַשְׁמִיד הַכֹּל
אֵין לִי אֲוִיר
יֵשׁ כָּאן דֹּחַק מַפְחִיד
תַּפְסִיקוּ לִדְחֹק
תַּפְסִיק לְהַדְחִיק
-
למה הכל חוזר אלי
עד שהתנתקתי
למה הכל נופל עלי
עד ששכחתי
למה פתאום כואב לי
אחרי שהתגעגעתי
למה פתאום צורב לי
אחרי שברחתי
למה אהבה כואבת
ויכולה להיות איומה
למה געגוע
יכול להיות סימן רע
למה אחרי האור
מגיע פעמים שחור
ולמה הכל קשור אלי
ובידי היכולת לבחור
איפה לשים
את הלב הטוב...
טוהר -
לא שלי
||טוב מאוחר, מלעולם לא.
ותמיד צריך להתאבל.||איפה הדמעה הזאת?
מי יבש אותה
ושכמותה,
היא תמיד צרורה בנאדי
היהודי
כדי לחכות
ולבכות
בכל מאודי.איפה הכאב הזה
שאמור
להכות בגלים
אנשים אבלים?הוא מנסר בי
לא אחת
באזמל חד
באלף מקרים
רגילים.אז איפה אני
ברגע אמיתי
מול חורבן?
למה ליבי
קפוא מאובן?אבל אולי עצם
השאלה הטובה
והתקוה,
הן כל אחת
מחצית תשובה. -
טוב אני די חדש בפורום וזה שיר ראשון שלי. כתבתי אותו אחרי שקראתי את הספר 'תיאום כוונות', למי שמכיר.
כשהלבנה מאירה
היה זה לילה רגוע / לבנה טהורה
ואין כל געגוע / נשמתי מאירה
נסוכה ענוה / יוצאת ככלה
בי נוסכת שלוה / ושמחה מגולההיה זה לילה אפל / אין אור כוכבים
שמיו עטו ערפל / עננים ועבים
אין לבנה מאירה / להפיק אור נעים
נשמתי משחירה / מרוב געגועיםאז יצאה לבנה / מבין העבים
עוד ישנה עננה / אור וחושך רבים
שואב אור וכוח / בעצב לוחם
אסור עוד לשכוח / אך הלב מתנחם -
||מכירים את הרגע הזה שאתם טיפה לא במצב רוח מדבר מסויים ויש לכם פתאום מליון שאלות של "למה?" וכשעובר קצת הזמן אתם מגלים שמה שקרה זה טוב או שזה בסוף לא קרה?
אז כתבתי שיר קטן על זה מתוך זה...||למה תמיד זה על רוע
ולמה תמיד זה לשבור כלים.
למה תמיד זה לדמוע
במקום לומר תודה לאלוקים.למה תמיד הכל נכתב
ולמה תמיד הכל נהיה פסימי.
למה תמיד הלב נרטב
כשמסביב ריק וגם שקט מי-די...ככה!
כי אלוקים ברא עולם,
ויש נסיונות ונפילות
ולא תמיד הכל מושלם.
ככה!
כי האדם עיוור לטוב,
רואה רק רע ומתלונן
רוצה הכל יותר קרוב.למה תמיד אני בצד
ולמה תמיד אני נוסע בשוליים.
למה תמיד אני לבד
מחכה למישהו בבין ערביים.למה תמיד הזמן ממשיך
ולמה תמיד הזמן לא מתחשב.
למה תמיד הזמן מביך
עם טיימינג שאף פעם לא חושב.ככה!
כי אלוקים ברא עולם,
ויש נסיונות ונפילות
ולא תמיד הכל מושלם.
ככה!
כי האדם עיוור לטוב,
רואה רק רע ומתלונן
רוצה הכל יותר קרוב. -
מביטה סביב
רואה עולם
המראה מרטיט
לראות את כולםהעולם גדול
איך אפשר לא ליפול
שואלת בקול
ומצד שני מודה על הכללכל אחד חיים משלו
לכל אחד תיק על גבו
כל אחד ויצריו
כל אחד ונסיונותיוהעולם פעמים מבלבל
הכל כאילו נופל
העולם לפעמים נוצץ
והרבה מחשבה במוח מתרוצץהדמעות פעמים מהתרגשות
הדמעות פעמים מכאב
הדמעות פעמים לתפילה
הדמעות בשביל אבא שאוהבומה נשאר לומר
שכל אחד יגרש את המר
ויראה רק את הטוב
שבכל דבר!טוהר
-
%(#06fe51)[בזמן חופשה ועת מחשבה....]
לכל זמן ועת,
ניקח דף ונרשום בעט...
את רישומינו מן התקופה,
או שמה מן החופשה ...
עברה עלינו ברוגע?
או שמא כמן רגע.בין הזמנים זהו זמן לא רגיל,
בו אפשר לעלות ולהתעלות בגיל.
ולפעמים מבלי לשים לב טיפה,
הדרדרות פתאומית שאין רואים את סופה.אז בוא ונשב,
וביחד את זמנינו נמלא, ניישב.
שחלילה לנו לא יברח,
ואנחנו נאגור כח שאלינו נשלח.בין הזמנים זהו זמן לא רגיל,
בו אפשר לעלות ולהתעלות בגיל,
ולפעמים מבלי לשים לב טיפה..
הדרדרות פתאומית שאין רואים את סופה.כן, זהו זמן להסתכל סביב,
לראות את עולמו החביב.
לנו ובשבילנו אותו הוא ברא,
על מנת שנעבוד אותו בחשק וביראה.בין הזמנים זהו זמן לא רגיל,
בו אפשר לעלות ולהתעלות בגיל.
ולפעמים מבלי לשים לב טיפה,
הדרדרות פתאומית שאין רואים את סופה.%(#fe0606)[בהצלחה]
-
הירוק משתלב בחיות עם השמיים
הגזעים העבים ניכר שהושרשו הייטב במקומם
הצבעוניות האחידה שמשתקפת במים
כמו להכעיס ניצב לו שיח פרא דוקרני נראה כמסומםהכל סביב מהוקצע וגזום
ניכר בהם טיפול מסור
רק הוא שתיל ערום
כתם שחור ועכורהעצים התמירים
עם ביקורות כרימון
אותו מסתירים
לבל יגלו ההמוןלהיות גן ככל הגנים
והוא שולח אותותיו לכל עבר
לשמם הטוב דואגים
בחייו בונים לו קברבשיח הפראי קם יצר חדש
שאומר לו גדל!
לתלות לעצמו מדליות על דש
להיות חייל בקרב על עצמובהגיע העת לצאת לחזית
עמד לקרב נכון
כולם אחוזי תזזית
רק הוא מוכןהלך השתיל וגבה
הוסיף לעצמו אותות גבורה
העיניים נשואות אליו בהערצה
אליו גיבור מלחמה||יצא לי שיר דיי מליצי אבל ככה הצלחתי לבטא את עצמי וכמו ששמתם לב לא ממש הצלחתי לגמור אותו אז אני ממש אשמח אם משהו יעזור לי!!!! ||
-
אני והלבד
זה מה שנשאר
צריכה מישהו
שיתייחס
יקשיב
יעודד
שיבין אותי
שיחבק
ויגיד שאני שווה המון...צריכה את
המקום הזה
שיאהב
שיכיל
שיקבל אותי
כמו שאני
צריכה תביטחון. -
המחשבות הורגות
בורחת למחשב
לשירים
רק לא לחשוברוצה את השקט
רוצה את השלווה
רוצה את הרוגע הנפשי
רוצה להפסיק לפחדועכשיו
אני מחפשת אותך אבא
תן לי להרגיש קרובה
תן לי להרגיש את החיבוק שלך
תן לי להרגיש את האהבה שלך -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
לפעמים מרגישים מבולבלים ולא מוצאים תכלית
אבל כדאי תמיד לזכור שיש לנו מתנה ביד וזו התפילה
שיש לה כח אדיר.....אין כבר כוחות
שמישהו יקח ממני את המושכות
בלגן ברגשות
המחשבות רק מחלישות
מחפשת משענת שתהיה לי נחמה
שתחזיר אותי לפינה החמה
נופלת ומנסה
קמה ושוב הריסה
עוד קצת ואני מוצאת
עם השברים מתמודדת ויוצאת
אל התקווה אל התפילה
שבשבילי מהווה סולם מכל בור ונפילה -
רוצה להיות שמחה
פליז אבא בבקשה
רוצה להעיף תעצב
מנצח אותי הכאב
ואני מכניסה לעצמי
להאמין ביכולת שלי
אבל אבא
לא הולך לי
איך זה נהיה
יש איזשהו נוסחה
להיות בשמחה
תגלה לי אבא בבקשה
אני צריכה שתחזיק לי ...
כי אינמצב שאני ממשיכה לבד..
אבא
אתה אמרת להיות בשמחה
אז למה אצלי זאת ממש מחלה
קשה
שמחמירה
מדקה לדקה
אז אבאא בבקשה
תתן לי שמחה
יותר נכון אמונה ...
אילה
-
לפני 18 שנה
הגעתי לעולם
לפני 18 שנה
הייתי תינוקת כמו כולן
לפני 18 שנה
לא ידעתי מי אני
לפני 18 שנה
לא הכרתי את עצמי
רציתי לומר
תודה למלך העולם
שהגעתי לכאן
ועברתי כמו כולם
מכשולים, קשיים
נלחמתי עם היצרים
ידעתי מה מותר
ומה אסור
מה שחור
ומה לבן
עברתי את הדרך
הבנתי במה יש ערך
עברת איתי הכל
בכית איתי
גם ללא קול
מבקשת ממך
שתמיד אהיה מאושרת
גם בפנים
אעריך את עצמי
ואת הטוב אפנים
18 שנה
היית איתי יד ביד
מתפללת שזה ימשיך
לעד
תודה על 18 שנים
יפות ונפלאות
תודה לך
על כל הכישורנות
וגם הכישלונות
כי אני קמה תמיד
מהנפילות
ומעריכה את
החסדים והטובות
תודה אבוש
על 18 שנים
מתפללת ומייחלת
עד 120
לחיים טובים
ומאושרים
שיש יום הולדת
מבינים את החיים
שעוד שנה
זה רק ניסים
יום הולדת שמח
מאחלת לעצמי
שאשאר תמיד
מי שאני!
טוהר -
(אף פעם לא באמת הבנתי מה זה מה שמדברים על הענין ששיר בא מ'השראה'
עד עכשיו..
אז לצערי ההשראה שלי היתה הפעם עצובה, האסון שקרה אתמול עם הבחור שטבע בכינרת ...
לא באמת תכננתי לרשום אבל פשוט יצא משהו קצר מהלב אז זרמתי.. )עצב, שכול שאין כדוגמתו
אובדן שאין דומה לו
עוד נשמה זכה שעזבה את העולם ביעף
עוד פרח שקמל בחטףזוג הורים שנהפכים לשכולים
אחים, אחיות מרוסקים ושבורים
מעגל מורחב של משפחה וידידים
שמבכים ויתאבלו לכל החיים!איך? אני שואלת
למה? אני זועקת
על עוד כמה אסונות נצטרך לשמוע?
על עוד כמה טרגדיות נצטרך לדמוע?די, אמור לצרותנו דיי
עייפנו כבר, הכוח נגמר
אנא , תן לנו לראות בקרוב כבר את-
והריקותי לכם ברכה עד בלי די...||זה שיר ראשון שלי ואני לא באמת מבינה בכתיבה אז אם אני מנמיכה פה את הרמה של הנושא מצטערת..
בכל מקרה אני לא חושבת שיצאו לי עוד שירים ככה שהכל טוב
מקווה שלא יהיו עוד השראות עצובות , אמן!! ||
