שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[1122]

הולך הח''כ ובידו התיק
לפתע שום דבר לא מעיק
הוא ממש עוד רגע נכנס למליאה
לפתע הביט סביב בפליאה

הוא בכלל יושב ורגליו במים
בוהה בשקיעה ובציפורים שבשמיים
הוא נח לו על חוף הים
ופתאום, כולו נדהם

הוא עומד על במה עם המון נגנים
ומהקונטרול כולם להתחיל מסמנים
הוא ניגש לרמקול להתחיל לשיר
הי! הוא בכלל ברחובה של עיר!

מביט הוא לכל הצדדים
חבורת ילדים מסביבו מרצדים
''הי אבא, אתה מקשיב? אני רעב!''
לכיוונו של הילד הוא מסתובב...

לפתע בבית הכנסת ניצב
מישהו מבוגר- זה כנראה הרב!
הוא מיישר את משקפיו
ופתאום מתבהר כל המצב

הוא בכלל בכיתה, על השולחן ישֶן
בעוד כולם לומדים, הוא חולם ומדמיין
אוי, עוד פעם בראש שלי העתיד
אני נשאר בהווה לנצח. תמיד!

אך לפתע קול למוחו מבליח
איך אתה רוצה עתיד מבטיח
אם בהווה אתה לא מצליח?
מיד פתח את המחברת והחל לכתוב
מהיום אין כמוני!
אני הילד הכי- הכי טוב!

[אייל גלבוע 4]

פוסט זה נמחק!

[שבור אור]

בלדה על רחמי שקר

אדם קבל על מערכת

רצו שיירגע לא רצו להשתנות
אז הקשיבו לו ודיבר
שמחו על שנרגע
עד שהבין העניין וכעס

רצו שיירגע לא רצו להשתנות
אז שאלו לסיבת כעסו והסביר
הקשיבו ושמחו ששוב נרגע
עד שהבין העניין וכעס

רצו שיירגע לא רצו להשתנות
אז שאלו לסיבת כעסו השני ואמר
כשתשתנו יהיה טוב עד אז כלום
אמרו לו מה, אתה מזלזל בתהליך?

[פונץ' בננה]

פוסט זה נמחק!

[המחבל המחופש]

ניכנסת למקצב
שקט כאן כמו הים
זה מדהים
איך ביומיים
נהרס האתר המדהים.

לפני שבוע
בזמן הקבוע
היית ניכנס
ומעל מאה הודעות
מחכות לך באתראות.

איבדת ראש
וכימעט מתייאש
מאיפה אני אמור להתחיל
לסנן את מה שהאתר מכיל.

היום אתה ניכנס
ובקושי 20 חדשות
מנסה להבין
מה הולך כאן לקרות.
איך האתר מכאן ממשיך?.
ומתי נט פרי
את האתר יתיר?

Spoiler

תכלס מה שנכון נכון....
פשוט חסר פו מיליונים כתבתי מה שיצא לי
ברמה ממממ פחות גבוהה אבל...

[יונתן הקטן]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

תודה רבה לך אומרת
מחבקת ומבקשת
מהשם שישמור עליך לעד
שתהיי לצידי אם אמעד

מברכת אותך בכל הברכות
כי מגיע לך אני עם דמעות
יודעת שאת אותי אוהבת
וכל החיים עלי שומרת

המשפט שאין כמוך בעולם
נאמר רק עליך
כי אין כמוך אמא בעולם
לא יכולה בלעדיך

טוהר

[שבור אור]

תרדמת העולם

אנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעוררים

איפה עבר הירדן
איפה בית המקדש
איפה שיבת כל שארית ישראל
אני חוזר על שאלות אני לא חדש

רק למה לחיים זה לא מגיע
הכול בלעדי נחלת דרשנים
מושגים שנולדו לחיזוקים והתרוממויות
אבל שלא סתם ככה יבואו להפריע

אומרים לי איזה צדיק
אתה חמוד אתה
איזה שאיפות איזה דיבורים
דברים יפים דיברת

אז כבר איני יודע את מי להאשים
כולם איתי מסתבר
רק תגידו לי אם כך אנשים
למה בכנסת אין איש מדבר

לא ידברו שלנו ארץ גדולה ואנו מחשים לקחתה
לא ידברו שגוי ויהודי זה לא אותו דבר
לא ירעישו על בזיון הר הבית, לא יתכננו מקדש
רק יתפארו על במות התקשורת על עוד איזה חוק שעבר

אל תאשימו נבחרי ציבור כל כך מהר
זה אתם שבחרתם
תאשימו אותם רק אם תמיד
בעמדותיכם בעקביות דבקתם

מאמינים בתורה ובוחרים חילוני
הולכים אחרי נאומים והצהרות
כשעוסקים בחול אין עוד קודש
אחר כך מתפלאים על התוצאות

אנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעוררים

הרבה יש לדבר
ואני מרגיש משחית מילים
אבל גם ככה המערכות מושחתות
אז אמרתי יושחתו עוד כמה דברים

[NAAMA 0]

חושך סמיך
כולם חיים בתוך בועה
מצב מביך
לפתע נותרתי בודדה

ההפליה כואבת
פוגעת בי ללא מנוחה
אני עדין לא מעכלת
איך החברה בגדה

חברה לכאב
לבסוף התהפך הגלגל
יותר לא תבין ללב
אנחנו כבר לא על אותו גל

[הראל 1]

היי
אני סתם ילדה רגילה
לא מיוחסת או חשובה
אפילו לא חכמה
או מוכשרת ברמה
נולדתי כך
וכשגדלתי ראתי
שיש ילדים אחרים
יש ילדים חשובים
התנהגו אלהם אחרת
בכבוד חנופה
בלי קשר למעשים
להשפעות לתוצאות
בהתחלה כעסתי
רציתי לשנות את העולם
רציתי להביא שויון
אבל הסבירו לי
זה לא יקרה
העולם לא ישתנה
אבל לא הבנתי
התעקשתי
נפצעתי
וכשהובסתי
הבנתי
העולם הוא שקר
וכך הוא ישאר
אבל
אני יכולה להשתנות
להפוך את הסביבה שלי
לטובה יותר

[חינדיקיקי]

פתאום גיליתי את הפורום הזה, אני כל כך שמחה שיש לי איפה לבטא את עצמי.
שיר שכתבתי לא מזמן.

איפה האור שבקצה המנהרה
חשוך לי וקר
הזמן עובר, נשארת רק אמונה
אוצר יקר

תגידו איך יוצאים מכאן
הלכתי לאיבוד
רוצה לראות אפילו קצה ענן
ואת החושך נופל שדוד

אוויר חריף מדי
טיפות של גשם
רוח סערה צועקת
עננים מתקדרים-
רק לצאת מפה!!

מתי יבוא האור יגאל אותי
מתוך כל הבלבול יוציא אותי
מתי יבוא האור יאיר עיניי
ייתן לי כל הטוב עד בלי די

איפה האור שיאיר החשיכה
ליבי רטוב
לפעמים נאבדת לי התקווה
שפעם יהיה טוב

רק האהבה מצעידה את רגליי
הולכת בלי להתייאש
עם הדמעות שזולגות על פניי
רוצה כבר להתרגש

מתי יבוא האור יציל אותי
מלהתפתל בכאב של עצמי
שיבוא ויחבק אותי
מתי כבר ישמע את קולי?!

ועוד יגיע יום
אראה אותו למולי
זה יקרה פתאום
האור ישטוף את כל כולי
אשא עיניי למרום
מחוץ למנהרה אראה את עצמי

[אפרת גלבוע]

מנסה להספיק את הרכבת
הרכבת של החיים
אך שוב אני מאחרת
והיא מותירה בי שבילים חרוכים

וכולם נמצאים על הרכבת
הרכבת של השפיות
ורק אני פספסתי
מחפשת מה הטעות

וכמה שארוץ טרופת נשימה
עליה לא אצליח לעלות
נגזר עליי להיוותר בשממה
לאסוף שברי מהות

רגע לפני החושך עוף חול
יוצא לקראתי בשיר ומחול
יש לך סיכוי
לתפוס את הרכבת
את לא צריכה לרוץ
רק לפתוח דלת

לפתוח את הלב
לבעל הרכבת- בורא עולם
והיא ברחמיו יעלה אותך
לרכבת עם כולם....

[אדמילים]

מחכה
שבעה רקיעים יש
חיפשתי
את השמים של
כל המחכים
שיתחיל הלילה
שיסתיים
שייגמר לו גוף
שיתקיים
שבעה רקיעים יש
חיפשתי
לא מצאתי
בינתיים;
מחכה

[אייל גלבוע 4]

בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולם

אך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיל

יש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוק

עד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה

[רות רפפורט]

פוסט זה נמחק!

[1122]

יושב
בריכוז כותב
שופך את הלב

רע
ה' ברא
ומידי פעם משהו טוב ארע

אחרים
לי אומרים
שחרר ת'מצוות, שבתות וחגים

ציווים
שקועים בלימודים
התורה והמצוות כל כך מכבידים

עוזב
נשבר הלב
שוכח לרגע שה' אותי אוהב

זז
כולי נחפז
ובעולם החדש אני מגלה או אז

החיים
מאד מורכבים
כי כשלכאורה טוב גדולים האתגרים

בגבורה
אין רע
ואך ורק בעזרת התורה

הימים
חולפים וזורמים
ורק זכרונות טובים נצרמים

[אדמילים]

בזאת, אתה
שָׁמַע הַשֵּׁם
קוֹלִי אֶקְרָא
וַחָנֵנִי
וַעֲנֵנִי

מִמִּי אֶפְחַד
מִמִּי אִירָא
הֲרֵי הוּא
יַאַסְפֵנִי

עֶזְרָתִי הָיִיתָ
עֶזְרָתִי תִּהְיֶה
בְּיוֹם רָעָה
תַּסְתִּירֵנִי

אִם תַּחֲנָה
עָלַי מַחֲנֶה
אֶל תַּסְתֵּר
מִמֶּנִּי

[Anne]

@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:

שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהום

עומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היום

ושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקד

אבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקד

ובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווה

לעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה

[משורר מבולבל]

מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבד

לַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָה

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּה

עוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה

[אליש]

ואני שוב מתהלכת
בין אנשים
מסתובבת, מחייכת
והם לא מרגישים
וזה כל כך מבלבל
והחיים קשים
ואף אחד לא מקבל
שום דבר לא ישים.

כבר שבעתי מעצות
שאין בי כוח לקיים
כבר קצתי בריצות
שאין בי אומץ לסיים
רק תתנו לי יד
כי אין לי אור
בדרך אל היעד
לפעמים קופאים מקור.

והכל עוד שחור
הלילה לא נגמר
קצת נסוגה אחור
מקומי לא נשמר
כי יצאתי החוצה
כי הרחתי קצת סתיו
כי ניסיתי לברוח
מהמציאות שעכשיו.

רק תפסיקו לשפוט
אתם לא במקומי
תקרעו כותרות
תאספו את דמי
העולם שבחוץ
סחף אותי קצת
אין בי כוח לרוץ
לביתי שהוצת.

לא הם עוד לא יודעים
זה יקרה בקרוב
השמים אדומים
ואולי הסוף לאו דווקא טוב.