שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
תרדמת העולם
אנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעורריםאיפה עבר הירדן
איפה בית המקדש
איפה שיבת כל שארית ישראל
אני חוזר על שאלות אני לא חדשרק למה לחיים זה לא מגיע
הכול בלעדי נחלת דרשנים
מושגים שנולדו לחיזוקים והתרוממויות
אבל שלא סתם ככה יבואו להפריעאומרים לי איזה צדיק
אתה חמוד אתה
איזה שאיפות איזה דיבורים
דברים יפים דיברתאז כבר איני יודע את מי להאשים
כולם איתי מסתבר
רק תגידו לי אם כך אנשים
למה בכנסת אין איש מדברלא ידברו שלנו ארץ גדולה ואנו מחשים לקחתה
לא ידברו שגוי ויהודי זה לא אותו דבר
לא ירעישו על בזיון הר הבית, לא יתכננו מקדש
רק יתפארו על במות התקשורת על עוד איזה חוק שעבראל תאשימו נבחרי ציבור כל כך מהר
זה אתם שבחרתם
תאשימו אותם רק אם תמיד
בעמדותיכם בעקביות דבקתםמאמינים בתורה ובוחרים חילוני
הולכים אחרי נאומים והצהרות
כשעוסקים בחול אין עוד קודש
אחר כך מתפלאים על התוצאותאנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעורריםהרבה יש לדבר
ואני מרגיש משחית מילים
אבל גם ככה המערכות מושחתות
אז אמרתי יושחתו עוד כמה דברים -
היי
אני סתם ילדה רגילה
לא מיוחסת או חשובה
אפילו לא חכמה
או מוכשרת ברמה
נולדתי כך
וכשגדלתי ראתי
שיש ילדים אחרים
יש ילדים חשובים
התנהגו אלהם אחרת
בכבוד חנופה
בלי קשר למעשים
להשפעות לתוצאות
בהתחלה כעסתי
רציתי לשנות את העולם
רציתי להביא שויון
אבל הסבירו לי
זה לא יקרה
העולם לא ישתנה
אבל לא הבנתי
התעקשתי
נפצעתי
וכשהובסתי
הבנתי
העולם הוא שקר
וכך הוא ישאר
אבל
אני יכולה להשתנות
להפוך את הסביבה שלי
לטובה יותר -
פתאום גיליתי את הפורום הזה, אני כל כך שמחה שיש לי איפה לבטא את עצמי.
שיר שכתבתי לא מזמן.איפה האור שבקצה המנהרה
חשוך לי וקר
הזמן עובר, נשארת רק אמונה
אוצר יקרתגידו איך יוצאים מכאן
הלכתי לאיבוד
רוצה לראות אפילו קצה ענן
ואת החושך נופל שדודאוויר חריף מדי
טיפות של גשם
רוח סערה צועקת
עננים מתקדרים-
רק לצאת מפה!!מתי יבוא האור יגאל אותי
מתוך כל הבלבול יוציא אותי
מתי יבוא האור יאיר עיניי
ייתן לי כל הטוב עד בלי דיאיפה האור שיאיר החשיכה
ליבי רטוב
לפעמים נאבדת לי התקווה
שפעם יהיה טוברק האהבה מצעידה את רגליי
הולכת בלי להתייאש
עם הדמעות שזולגות על פניי
רוצה כבר להתרגשמתי יבוא האור יציל אותי
מלהתפתל בכאב של עצמי
שיבוא ויחבק אותי
מתי כבר ישמע את קולי?!ועוד יגיע יום
אראה אותו למולי
זה יקרה פתאום
האור ישטוף את כל כולי
אשא עיניי למרום
מחוץ למנהרה אראה את עצמי -
מנסה להספיק את הרכבת
הרכבת של החיים
אך שוב אני מאחרת
והיא מותירה בי שבילים חרוכיםוכולם נמצאים על הרכבת
הרכבת של השפיות
ורק אני פספסתי
מחפשת מה הטעותוכמה שארוץ טרופת נשימה
עליה לא אצליח לעלות
נגזר עליי להיוותר בשממה
לאסוף שברי מהותרגע לפני החושך עוף חול
יוצא לקראתי בשיר ומחול
יש לך סיכוי
לתפוס את הרכבת
את לא צריכה לרוץ
רק לפתוח דלתלפתוח את הלב
לבעל הרכבת- בורא עולם
והיא ברחמיו יעלה אותך
לרכבת עם כולם.... -
בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולםאך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיליש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוקעד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה -
פוסט זה נמחק!
-
יושב
בריכוז כותב
שופך את הלברע
ה' ברא
ומידי פעם משהו טוב ארעאחרים
לי אומרים
שחרר ת'מצוות, שבתות וחגיםציווים
שקועים בלימודים
התורה והמצוות כל כך מכבידיםעוזב
נשבר הלב
שוכח לרגע שה' אותי אוהבזז
כולי נחפז
ובעולם החדש אני מגלה או אזהחיים
מאד מורכבים
כי כשלכאורה טוב גדולים האתגריםבגבורה
אין רע
ואך ורק בעזרת התורההימים
חולפים וזורמים
ורק זכרונות טובים נצרמים -
@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהוםעומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היוםושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקדאבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקדובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווהלעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה -
מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבדלַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָהנִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּהעוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה -
ואני שוב מתהלכת
בין אנשים
מסתובבת, מחייכת
והם לא מרגישים
וזה כל כך מבלבל
והחיים קשים
ואף אחד לא מקבל
שום דבר לא ישים.כבר שבעתי מעצות
שאין בי כוח לקיים
כבר קצתי בריצות
שאין בי אומץ לסיים
רק תתנו לי יד
כי אין לי אור
בדרך אל היעד
לפעמים קופאים מקור.והכל עוד שחור
הלילה לא נגמר
קצת נסוגה אחור
מקומי לא נשמר
כי יצאתי החוצה
כי הרחתי קצת סתיו
כי ניסיתי לברוח
מהמציאות שעכשיו.רק תפסיקו לשפוט
אתם לא במקומי
תקרעו כותרות
תאספו את דמי
העולם שבחוץ
סחף אותי קצת
אין בי כוח לרוץ
לביתי שהוצת.לא הם עוד לא יודעים
זה יקרה בקרוב
השמים אדומים
ואולי הסוף לאו דווקא טוב. -
עוד יום ועוד יום
להתקדם מפה
לשום מקום
ללכת סתם
לזרום עם כולם
לתפוס את הרוח
למצוא פינה משלי
שאוכל קצת לנוח
לכל עבר המחשבות עפות
איך הם אף פעם לא מתעיפות
כי אני כבר התעייפתי
אבל הלב לא שואל
רק מטייל ומטייל
מרגיש קצת תקוע בנוף הזה
עם אותם שחקנים באותו מחזה
וזה הורג אותי
להיות עוד סתם
לעוף בלי כיוון
להיות כמו כולם
כי להיות עוד סתם
מחשבה שאותי לא עוזבת
שגם בדיעבד אותי מעכבת
ופתאום האור פורץ
והכלי שנשבר
ונמצא האוצר
שבורא עולם אצלי הפקיד
שבעצם חיפשתי אותו
תמיד -
תקופה ארוכה מחפשת בנרות
איפה הטוב שהיה גם בלילות
לא רואה כלום מכמות הדמעות
מה שרק מבקשת תן לי כוחותתן לי כוחות לעבור את הכל
הרי אתה המלך הכל יכול
אומרת לך תודה גם בתוך הלב
הרי אתה מביא לי גם את הכאבמביא את הכאב שהוא טוב
כדי שאוכל להיות יותר קרוב
אתקרב אליך לאט בדרך שלך
כי אתה אבא שלי והעולם שלךהעולם שלך שהוא רק בשבילי
הרי אתה שלי והכל תמיד לטובתי
סליחה אם פעמים אותך שחכתי
ולתוך הרע שהיה בטעות טבעתיטבעתי מרוב הדמעות שזלגו
כי בכיתי הרבה כי ממני ברחו
רק רציתי שישמעו את הלב
ושלא שמו לב זה היה כואב...טוהר
-
עומדת צוחקת,
כאילו הכל טוב בחיים,
רצה מחייכת,
בורחת מעצמי,הי, אנשים תסתכלו על הפנים,
תראו את האמת,
תרגישו את הכאב,
לא חוכמה להיות כשטוב,
ולברוח כשקשה,לא הרבה אני מבקשת,
רק שתתנו יד,
וכתף תומכת,
על תשירו אותי לבד,
בדיוק עכשיו,עומדת צוחקת,
ובאמת אני בוכה,
לא הרבה מבקשת,
רק שתיהו איתי כאן עכשיו. -
ישב לו המשורר והאזין לצלילים
הן חיבר הוא מנגינה יפה מפנינים
רצה הוא לוודא, להיות בטוח
שהמנגנים עושים עבודתם בכל הכחלפתע קם הוא כועס ממקומו,
הם זייפו!- כך הסביר למשרתו
המנגינה לא נכונה קטועה ומזויפת
הכיצד יתכן?- עצבנות אופפתהביט המשרת בתדהמה ומלמל
המנגינה כה יפה, מי פלל
הכיצד רואה זאת פניך זיוף?
הן מבחינתי לא חסר אף תיפוףהסביר המשורר בבטחון גמור
כאן חסר כינור וזה ממש חמור
אמנם יש כאן שלושה כינורים
אך כשאחד חסר נהרסים הצלילים!!!||כך גם בפורום שהיה הוא שלם כמנגינה מיוחדת,
ובלי ה"נטפרים" צורם משהו במנגינה...
תפילתי שכבר יחזרו בימהרה!
והמנגינה הצורמת תהפוך ליהיות נעימה ומושלמת!!|| -
שיר קלאסי
כל השירים של היום
מרגיש לי אותו טעם אותו סגנון
חשוך ועצוב ואין שלום
אז בוא נדבר קצת על היגוןיושב לי במכונית
זורק תיאור מצב סתמי
חושב על החיים
ובסוף שורה של משהו מקוריאני רוצה את מה שאני לא רוצה
אני לבן אבל בכל זאת שחור
מילים כמוסות שפה גבוהה
תלך ממני ואז תחזורכולי געגועים לאיזו מילה
לאיזה נוף
לאיזו תמונה
למנגינה, ואפילו לבלוףאני בדרמה הכי גדולה
בדיכאון הכי עמוק
בוא נשיר עליו בקיסריה
בוא נלך לשיר ולחגוג -
פוחדת, מאויימת, בקושי נושמת
סופות שלג משתוללות בחוץ
את העפעף היא בקושי עוצמת
הזמן עכשיו יותר מידי לחוץשקט מפחיד חותך תאוויר
עיני כולם מושפלות
עורה הדקיק הולך ומחוויר
חרדותיה הולכות וגדלותאם חלילה האירוע ימשוך תשומת לב
הוא ייגמר נורא וזה חורץ גורלות
אבל אולי יקרה נס ופעולתה תשתלב
עם הרעש שחודר מהסדק- הצעקות והיללות?לבסוף, זה קרה
כמה נורא
ה'אפצ'י' גילה עצמאות
עיני כולן מתרוממות מהמבחן
מקהלה צוהלת: "לבריאות!"
קרדיט ח.ב
